ליקוי ירח מלא בישראל
7 בספטמבר 2025
ביום ראשון, 7.9.2025 (אור לט”ו באלול תשפ”ה) יראה בשמי ישראל ליקוי ירח מלא. בעמוד זה תוכלו למצוא מידע על זמני הליקוי, איך ולמה הליקוי בכלל מתרחש, לראות סימולציות וללמוד דברים חדשים על הירח, הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. בנוסף תוכלו למצוא פה טיפים לצפייה וצילום וכן משימות ואתגרים לבילוי משפחתי, עם חברים או סתם כך לבד (אפשר לדלג לאיזור הפעילויות ישר מפה).
ליקוי ירח מלא הוא לא תופעה שכיחה – האחרון שנראה בשמי ישראל היה ב- 2018 והבא יהיה רק בסוף 2028. אל תחמיצו את ההזדמנות, בתקווה שמזג האוויר יאיר לנו פנים.
לתחילת מגע צל מלא
זמני הליקוי
הזמנים מבוססים על אתר TimeAndDate לאופק תל-אביב, מותאמים לשעון קיץ (UTC+3).
| שלב | שעה | הערות |
| תחילת ליקוי חצי צל (P1) | 18:28 | הירח מתחת לאופק; ללא שינוי משמעותי בבהירות הירח |
| זריחת הירח | 18:52 | במהלך שלב חצי הצל |
| תחילת ליקוי חלקי (U1) | 19:27 | צל מתחיל להופיע |
| תחילת ליקוי מלא (U2) | 20:30 | הירח כולו בצל כדור הארץ |
| שיא הליקוי | 21:15 | |
| סיום ליקוי מלא (U3) | 21:52 | אור הירח מתחיל לחזור |
| סיום ליקוי חלקי (U4) | 22:56 | הירח יוצא מהצל (הנראה) |
| סיום לקוי חצי צל (P4) | 23:55 | סוף הליקוי |
הדמיה ומפות
את ההדמיות ברזולוציה המלאה אפשר למצוא באתר TimeAndDate בקישור בהמשך.
שלבי הליקוי (סימולציה: timeanddate.com)
האיזורים בהם ייראה הליקוי (סימולציה: timeanddate.com)
בסוף הדף ניתן למצוא פעילויות שניתן לקיים במהלך הליקוי – צפייה על פריטי נוף בירח, חידון ואתגר האוראו. תוכלו לקפוץ לאזור זה כבר בקישור פה, אך מומלץ להמשיך לקרוא את שאר התוכן – רוב הפעילויות (גם החידון) מתבססות על המידע בכל הדף!
איך למעשה נוצר ליקוי ירח?
הגאומטריה של ליקוי לבנה
סוגי ליקויי ירח
בשנה קלנדרית יתרחשו בין ארבעה לשבעה ליקויים (חמה ולבנה), כאשר המספר המירבי של ליקויי לבנה בשנה הוא חמישה והמינימום שניים. בשנת 2020 לדוגמה, היו ארבעה ליקויי ירח (מתוך שבעה בסך הכל) – כולם פנומבריים. בשנת 2025 (וגם ב- 2026) יהיו שני ליקויי ירח בלבד – שניהם מלאים, ובסך הכל בכל אחת משנים אלו יהיה ארבעה ליקויים (חמה ולבנה). חמישה ליקויי ירח בשנה הם תופעה מאוד נדירה – בסה”כ 33 ליקויים בטווח שנים של 5000 (קטלוג נאס”א הוא משנת 1999 לפנה”ס ועד 3000 לספירה) – כ- 0.7% מכלל הליקויים. השנה הבאה בה יהיו חמישה ליקויי ירח היא 2132. הליקויים הם נושא מרתק! מי שרוצים להרחיב מוזמנים לעיין בסדרת פוסטים שכתבתי בנושא בשנת 2023 ו- 2024 בקישור פה.
המלצות לצפייה במהלך הליקוי
ליקוי ירח מלא הוא אחד ממופעי השמיים המרשימים ביותר – לא נדרשת ציוד יקר, אין סיכון לעיניים, וכל מה שצריך זה שמיים בהירים וקצת סבלנות.
בשלב הראשוני של הליקוי, כאשר הירח ייכנס לצל החלקי (P1) לא ייראה שינוי משמעותי. החלק המעניין מתחיל בתחילת הכניסה לצל המלא בשעה 19:27 (U1). מנקודת זמן זו, הירח יתחיל “להינגס” על יד הצל המלא. זהו שלב הליקוי החלקי וזוהי נקודת הזמן בה מומלץ להתחיל בצפייה. בשעה 20:30 הצל המלא של כדור הארץ יכסה את כל הירח וזהו שלב הליקוי המלא (U2). שיא הליקוי המלא יהיה ב- 21:15, ומשעה 21:52 הירח יתחיל לצאת מהצל המלא (U3), תהליך שייתרחש עד 22:56 (U4). מרגע זה הירח ייראה מלא וללא צל, אך הוא יהיה עדיין תחת הצל החלקי של כדור הארץ, שכאמור מעמעם את בהירות הירח קלות באופן שקשה להבחין בעין. בשעה 23:55 הליקוי יסתיים.
טיפים:
- כדאי לאתר מקום בו הירח ייראה במשך כל זמן הליקוי -מקום הפונה לצד דרום עם ראות ממזרח למערב.
- כדאי להצטייד בכיסאות נוחים. הליקוי אורך זמן. אם נמצאים מחוץ לבית, אפשר להצטייד בערכת קפה וצידנית עם שתייה וחטיפים.
- בעין בלתי מזוינת – הליקוי נראה היטב. הצבעים האדומים-כתומים בולטים במיוחד בשלב המלא.
- מי שיוכל להשיג משקפת (מומלצת הגדלה של פי 7-10), מומלץ להביאה ולחפש פריטי נוף על הירח שלא ניתנים לצפייה בעין בלתי מזויינת.
- בעלי מצלמות DSLR – מומלץ להיערך מראש עם חצובה בעלת מתאם למצלמה, אפילו בהשאלה ממישהו. רוב המצלמות ורוב החצובות מיוצרות עם הברגה של 1/4 אינץ’. ניתן להפיק תמונות טובות עם עדשות 200 מ”מ ומעלה, וצילום על חצובה יקפיץ את איכות התמונות בסדרי גודל.
- בעלי סמארטפונים יוכלו לצלם את הירח ללא עזרים ולראות לכל היותר את הימות, אך גם אז מומלץ להשתמש בחצובות קטנות ומתאמים שניתן לרכוש (מראש) בעליאקספרס או אמזון, כיוון שללא ייצוב התוצאות תהיינה לא מרשימות. מי שמצוי ליד טלסקופ, ניתן לנסות לצלם דרך העינית עם כיוון ידני של מאפייני הצילום (ISO וחשיפה). נדרש לשחק עם פרמטרים אלו כדי לקבל תוצאה סבירה. בכל מקרה ללא מיתקון מיוחד לטלסקופ, אל תצפו לתוצאות מרשימות – צילום אסטרונומי מצריך מיומנות והרבה ניסיונות לא מוצלחים, עד שמתקבלת תוצאה טובה.
- למי שאין ציוד צילום סביר – מומלץ להתמקד בצפייה בליקוי והנאה ממנו, בלי להיות סביב הסמארטפון כל הזמן.
שו"ת ירח - שאלות ותשובות על הליקוי
שאלה:
תשובה:
אילו הירח היה מקיף את כדור הארץ באותו מישור בו מקיף כדור הארץ את השמש, היינו רואים ליקוי ירח (וליקוי חמה) פעם בחודש. בפועל, לא מתרחש ליקוי ירח אחת לחודש מאחר ומסלול הירח סביב כדור הארץ נטוי בזווית של כ-5 מעלות ביחס למישור ההקפה של כדור הארץ את השמש (מישור המילקה). על כן, לעיתים הירח חולף “מעל” או “מתחת” לצל של כדור הארץ ולכן ליקויי ירח הינם נדירים יותר ולא מתרחשים אחת לחודש.
הדגמה של נטיית מסלול סיבוב הירח סביב כדור הארץ יחסית לסיבוב כדור הארץ סביב השמש (אנימציה: מסע במערכת השמש)
שאלה:
תשובה:
בכל שנה קלנדרית מתרחשים שניים עד חמישה ליקויים, ובממוצע בכל שנה מתרחשים כ-2.44 ליקויי ירח.
שאלה:
תשובה:
בניגוד לליקוי חמה שנראה רק מחלק מסוים על פני כדור הארץ, ליקוי ירח נראה לעיני כל מי שרואה את הירח. הסיבה נעוצה בהבדל בין שני סוגי הליקויים: ליקוי ירח נגרם כאשר הירח עצמו מוצל מקרני השמש על ידי כדור הארץ, ואילו בזמן ליקוי חמה הירח עצמו מסתיר את השמש מפני הצופים. בגלל שהירח קטן יותר מכדור הארץ וקרוב אליו יחסית, הצל שהוא מטיל קטן ואינו מכסה את כל שטח כדור הארץ הפונה אל השמש. כך רק אלו המוסתרים מפני השמש ברצועה צרה על פני כדור הארץ בעת ליקוי חמה יצליחו לחוות את התופעה.
ההבדל בין ליקוי חמה (למעלה) לליקוי לבנה (למטה)
שאלה:
תשובה:
אומנם בעת ליקוי ירח מלא יכול הירח להיות “עמוק” בתוך הצל המלא של כדור הארץ, ואור לא היה אמור להגיע אליו – בכל זאת גם בעת ליקוי מלא אין הירח נעלם לחלוטין, ניתן להבחין בו בעין, וצבעו חום אדמדם. הסיבה לכך היא שבירת אור באטמוספירה של כדור הארץ. בעוד האור הכחול מתפזר באטמוספירה (ומכאן צבעם הכחול של השמיים), האור האדום חודר ביתר קלות את האטמוספירה של כדור הארץ, אך יוצא מהאטמוספרה לאחר שכיוונו השתנה בכמעלה (כלפי כדור הארץ), ומאיר חלקים נרחבים של חרוט הצל המלא של כדור הארץ ומכאן צבעו האדמדם של הירח בעת ליקוי מלא.
שאלה:
תשובה:
בוודאי. לליקויי הירח והחמה ישנה מחזוריות. הסברנו לעיל, שמסלול הירח סביב כדור הארץ נטוי בזווית של כ- 5° ביחס למישור ההקפה של כדור הארץ את השמש (מישור המילקה).
קו הקשרים המחבר את נקודות החיתוך (הדימיוניות) בין מישורי הסיבוב של הירח וכדור הארץ
הירח חוצה פעמיים במשך כל הקפה שלו סביב כדור הארץ את מישור המילקה. נקודות אלו נקראות הקשר העולה והקשר היורד. והקו המחבר אותן נקרא קו הקשרים. הזמן שלוקח לכדור הארץ להגיע מנקודת קשר לאותה נקודת קשר לאחר הקפה סביב הארץ הינו 27.21222 ימים והוא נקרא חודש דרקוני. לעומת זאת, אורכו של החודש הסינודי המבטא את פרק הזמן בין שני מולדים עוקבים של הירח (כלומר הזמן שבו הירח נמצא בקרבה מירבית לקו המחבר בין כדור הארץ לשמש) הינו 29.53059 יום. ליקוי יתרחש כאשר המחזור הדרקוני והסינודי יתלכדו – אירוע המתרחש פעם ב- 18 שנה, 10 ימים ושליש, ונקרא מחזור סארוס. מחזוריות זו התגלתה על ידי הבבלים כבר לפני 2500 שנה.
שאלה:
תשובה:
ליקוי יכול להתקיים כאשר הירח בקשר עולה או בקשר יורד ולכל מקרה כזה ישנו מחזור סארוס משלו. בנוסף, בשל העובדה שהירח (כמו גם כדור הארץ והשמש) אינו גוף נקודתי אלא כדורי, כאשר הוא נמצא בנקודת קשר ישנו חלון זמנים סביב נקודה זו של 31-37 ימים בהם מתאפשר ליקוי (חמה ו/או לבנה). חלון זמנים זה נקרא עונת ליקויים. כיוון שלירח לוקח כ- 29 ימים להשלים הקפה אחת סביב כדור הארץ יחסית לשמש, מובטחים לנו ליקוי חמה וליקוי ירח (בהפרש של כשבועיים) בכל עונת ליקויים, וייתכנו אף שלושה או ארבעה ליקויים בעונת ליקויים אחת! שלושה ליקויים בחודש קלנדרי אחד אפשרי גם הוא, אולם תופעה זו נדירה (הפעם האחרונה הייתה ביולי 2000, כאשר התרחשו בו שני ליקויי חמה חלקיים וליקוי לבנה מלא. הפעם הבאה תהיה בדצמבר 2206).
הירח - ת"ז (על קצה המזלג)
מסה:
7.35×10²² ק"ג
(יחס 1:81 עם כדור הארץ)
קוטר:
3,474.8 ק"מ
(יחס 1:3.67 עם כדור הארץ)
מרחק מהארץ:
384,400 ק"מ
(מרחק ממוצע)
כבידה:
1.62 מטר/שניה²
(בכדור הארץ 9.81 מטר/שניה²)
זמן הקפה סביב כדוה"א:
27.321 יממות
(חודש סידרי - הסבר בהמשך)
איך נוצר הירח וממה הוא מורכב?
הדמייה של נאס"א על היווצרות הירח
פריטי נוף שאפשר לראות על הירח
ימות (Maria)
הימות הן האיזורים באפור כהה. צילום: נתנאל הרשקוביץ
ימות הירח הינן אזורים כהים ובעלי מראה שטוח יחסית על פני הירח, שנוצרו ממישורי בזלת שהציפו אגני פגיעה גדולים לפני מאות מיליוני עד מיליארדי שנים. דוגמאות בולטות: ימת השלווה (Mare Tranquillitatis) – אתר הנחיתה של אפולו 11, ימת הגשמים (Mare Imbrium) – אחד הגדולים על פני הירח, ימת הפוריות (Mare Fecunditatis), וימת הקור (Mare Frigoris).
הרים (Montes)
רכס הרי האפנינים והקווקזים. צילום: נתנאל הרשקוביץ
רכסי הרים נוצרו ברובם כתוצאה מהתנפצות קרום הירח בעת פגיעות אסטרואידים, שדחפו והגביהו את שפת האגן. ההר הגבוה ביותר על הירח הוא Mons Huygens בשרשרת הרי האפנינים (Montes Apenninus), שגובהו כ־5,500 מטר מעל המישור הסמוך. שרשרת הרי האפנינים עצמה היא הארוכה ביותר על פני הירח, באורך של כ־600 ק״מ, ונוצרה משולי האגן של ימת הגשמים (Mare Imbrium) בעקבות פגיעה אסטרואידלית עצומה. גובהם הטיפוסי של רכסי ההרים הבולטים נע בין 2,000 ל־4,000 מטר, כאשר פסגות אחדות מגיעות אף ל־4,000–5,000 מטר. רכסים מבודדים כמו Mons Pico ו- Mons Piton, המתנשאים מתוך המישור הבזאלטי של ימת הגשמים, מגיעים לכ־2,400 מטר מעל סביבתם, ומדגימים את המגוון והעוצמה של תוואי השטח ההרריים בלב הנוף הירחי
מכתשים (Craters)
מכתש קופרניקוס (במרכז). צילום: נתנאל הרשקוביץ
שקעים עגולים שנוצרו מפגיעות של מטאוריטים ואסטרואידים במהירות גבוהה. קוטרם יכול לנוע ממטרים בודדים ועד מאות קילומטרים. הקוטר הממוצע של מכתשים בולטים הנראים היטב במשקפת או בטלסקופ חובבים הוא עשרות קילומטרים. המכתש הגדול ביותר על הירח הוא מכתש הדרום קוטב אייטקן (South Pole Aitken Basin), שקוטרו כ־2,500 ק״מ ועומקו כ־8 ק״מ – והוא אחד מהמבנים (הטבעיים) הגדולים ביותר שנוצרו כתוצאה מפגיעה (impact structure) בכל מערכת השמש. דוגמאות למכתשים בולטים: טיכו (Tycho) – עם מערכת קרניים מרהיבה, קופרניקוס (Copernicus) – מכתש צעיר ובולט במרכז הירח, וקלביוס (Clavius) – מהמכתשים הגדולים בדרום הירח.
שלוחות קרניים (Ray systems)
שלוחות קרניים על הירח (פירוט בהסבר להלן).
צילום: נתנאל הרשקוביץ
שלוחות קרניים הן דפוסי קווים בהירים המתפשטים ממכתשים צעירים, תוצאה של חומר בהיר שהועף בעת הפגיעה. דוגמאות: קרני טיכו (Tycho) המשתרעות למרחק אלפי קילומטרים, וקרני קפלר (Kepler) הקצרים אך הבולטים. בתמונה ניתן לראות שלוש שלוחות עיקריות: הראשונה יוצאות מסטבינוס (Stevinus), ממוקמת בחלק הבהיר התחתון, בערך “בשעה 5”, לנגרנוס (Langrenus), החלק הבהיר באיזור “השעה 4” ופרוקלוס (Proclus), החלק הבהיר באיזור “השעה 3”.
מופעי הירח
מופעי הירח בהתאם למיקומו יחסית לכדור הארץ והשמש
הדגמת מופעי הירח
אורך החודש הירחי
הרחבה על ההבדל בין חודש סינודי לסידרי
פעילויות
אלו שרוצים להעביר את הליקוי עם תוכן, לרשותכם האפשרויות הבאות:
מפת פני הירח
ניתן להוריד או להדפיס את התמונה ולנסות לאתר את הפריטים. מומלץ מאוד לבעלי משקפות
מפת איזורי נחיתת חלליות
מומלץ לבצע אתגר זה אחרי או יחד עם מפת פני הירח
חידון ירח
28 שאלות על הירח שאולי לא העזרתם לשאול.
חלק מהשאלות מבוססות על מה שקראתם פה בדף
אתגר האוראו
לומדים על מופעי הירח עם עוגיות אוראו
תצפיות מאורגנות ברחבי הארץ
יש להתעדכן בקישורים על קיום האירועים לפני הליקוי
לקריאה נוספת
קישורים נוספים להרחבה – בנושא הליקוי או סתם על הירח:
- בקישור זה דף הליקוי של גדי אידלהייט עם הסברים שאלות ותשובות. תוכלו גם באותה ההזדמנות להירשם לערוץ שלו.
- סרטון בערוץ איך זה שכוכב של אלה שרתיאל פה.
- דף הירח באתר נאס”א עם המון חומרים – בקישור זה.
- סרט דוקומנטרי על המירוץ לירח באורך מלא ב- Youtube פה. הסרט סוקר את המירוץ מנקודת המבט של פיתוח משגר הסאטורן 5 ומצפייה אישית בו, הוא מומלץ מאוד. שימו לב שהסרט באנגלית עם כתוביות באנגלית בלבד.
- “האסטרונאוט שנפל” (The Fallen Astronaut) – על הסיפור המדהים של יצירת האומנות שקבורה על הירח בפוסט שכתבתי בקישור זה.
- קטע מונפש מנאומו של הנשיא ג’ון קנדי בשנת 1962 באיצטדיון אוניברסיטת רייס. הנאום מפורסם ועוסק בהחלטה על היעד של ארה”ב להנחית בסוף אותו עשור אדם על הירח. נאום רייס של קנדי לא עוסק רק בירח. הוא נאום על חזון, מנהיגות ונחישות. “בחרנו ללכת לירח לא כי זה קל, אלא כי זה קשה” – זהו מסר שמדגיש את האומץ להציב מטרות גדולות, את ההבנה של תפקיד המדע בקידום האנושות, ואת השאיפה לפרוץ גבולות. הנאום מהווה השראה אמיתית עד היום. הגרסה המלאה של הנאום למי שחייב, פה.
- קישור לסרטון על תוכנית ארטמיס – תוכניתה הגרנדיוזית והשאפתנית של ארה”ב (ושותפותיה) לחזור לירח עד תחילת העשור הבא.