“אני רוצה לדעת איך אלו-הים ברא את העולם.

איני מעוניין בתופעה כזו או אחרת, בטווח של משתנה כזה או אחר.

אני רוצה לדעת את מחשבותיו.

כל השאר הם פרטים.”

אלברט איינשטיין

 

את המשפט מעורר המחשבה הזה אמר אלברט איינשטיין בשנת 1925 במהלך שיחה עם סטודנטית שלו בשם אסתר סלמן. איינשטיין, שהיה רחוק מלהיות אדם דתי (בילדותו אגב, הוא דווקא כן קיים אורח חיים אורתודוקסי, אותו זנח בהמשך, בבגרותו), מיטיב לבטא את השאלה הקמאית שהאנושות מנסה לענות עליה מדורי דורות – איך נוצר העולם? מהם החוקים והתיאוריות שעל בסיסם היקום פועל ושניתן להסביר באמצעותם את כל התופעות הפיזיקליות הידועות? באשר לשאלה השנייה, האנושות עשתה כברת דרך. במאה השנים האחרונות פותחו שתי תאוריות מהפכניות שמתיימרות להסביר ולהגדיר מחדש תופעות פיסיקליות שלא ניתן להן הסבר במשך מאות ואלפי שנים: תורת הקוונטים, שמסבירה את התנהגות היקום בקנה המידה התת אטומי, ושבבסיסה חוסר דטרמיניזם ואי וודאות מובנית בטבע באשר לגדלים היסודיים ביותר (למשל חוסר יכולת למדוד במדויק מיקום ותנע של חלקיקים). התאורייה השנייה – תורת היחסות הכללית שמסבירה את התנהגות היקום בקנה מידה קוסמולוגי ועוסקת במבנה המרחב והזמן ובהשפעות הכבידה. עולם המחקר מנסה למצוא היום את התאוריה של הכול (TOE – The Theory Of Everything) שתאחד את שתי התורות הללו לכדי תאוריה אחת שתסביר באמצעות משוואה אחת ואבן בניין אחת את כל התופעות ביקום. אך בזה לא נעסוק הפעם.

אני מעוניין לעסוק דווקא בשאלה הראשונה. כיצד נוצר העולם? מה בדיוק התרחש אי אז ברגע הבראשיתי ההוא שמופיע באופן מעורפל ואניגמטי בספר בראשית כ- “ויהי אור”? כשהתוודעתי לראשונה לסיפור אנטנת השופר של הולמדל (Holmdel Horn Antenna) בניו ג’רזי, מיד ידעתי שיום אחד, כשתגיע ההזדמנות, אבקר בה. האסטרונומים ארנו פנזיאס (Penzias) ורוברט וילסון (Wilson) השתמשו באנטנה הזו (שנבנתה בכלל למטרה אחרת) וגילו (לגמרי במקרה) את קרינת הרקע הקוסמית (Cosmic Microwave Background Radiation). רגע. לא להתייאש. נכון, המינוח מאוד טכני ונשמע כמו שם של קורס משנה ג’ בתואר להנדסת חשמל או פיזיקה והוא בהחלט לא עושה צדק, לפחות בהיבט השיווקי, עם אחת התגליות הגדולות של המאה העשרים בהוכחת תאוריית המפץ הגדול שזיכתה את וילסון ופנזיאס בפרס נובל לפיסיקה בשנת 1978. אז אני פה כדי להנגיש. תזרמו הלאה – בסוף הכול (נו טוב, לפחות הרוב) יהיה מובן.

כפי שבוודאי ניחשתם, ההזדמנות הגיעה לפני מספר חודשים במסגרת טיול עם הבן שלי לניו יורק וזה תזמון מצויין להקדיש את פוסט הביכורים (בשני חלקים) של בלוג האסטרונומיה החדש שלי לסיפור המרתק הזה. ובכן, כחלק מהטיול (באדיבות אשתי היקרה שתחיה), החלטתי שלא מוותרים, ובנוסף לכל האטרקציות שיש לניו יורק להציע כמו פסל החירות, כיכר טיימס ומוזיאון ההיסטוריה של הטבע, אנחנו נוסיף ללוח הזמנים הצפוף ביקור בניו ג’רזי השכנה. שם, בעיירה שכוחת אל, על גבעה נידחת נמצאת האטרקציה הכי חשובה ומוזנחת בגלקסיה, האנטנה בהולמדל.

אז ביום הרביעי של הטיול החלטנו לנסוע. אחרי בוקר של צפייה במצעד חג ההודיה המרהיב של מייסיס (Macy’s Thanksgiving Parade), עם כל התזמורות, בלוני הענק, המוסיקה, הצעדות והפעלולנים, החלטנו שאין דרך טובה לסיים יום כזה מאשר ביקור באנטנת רדיו מוזנחת בקרחת יער. הבן שלי זרם – נתן לאבא שלו כמה שעות של חסד בדרך לאטרקציה הבאה (עם כל הכיף שהוא קיבל במנות גדושות בשבוע הזה, לא באמת הייתה לו אפשרות אחרת).

 

 

בדרך להולמדל עוצרים ב- Macy’s. מצעד חג ההודיה של Macy’s במרכז מנהטן

 

מהמצעד בשדרת סנטרל פארק ווסט הגענו ברכבת התחתית לתחנת פנסילבניה (Penn Station) במנהטן ועלינו על הרכבת לניו ג’רזי. תחנת פנסילבניה גדולה ומשרתת מספר חברות רכבת והיא מרגישה כמו נמל תעופה קטן. בגלל שהנסיעה יצאה בחג הלאומי, הכרטיס של הבן היה אפילו בחינם. (רכבת ישראל, לתשומת ליבכם). נסיעה של כשעה ורבע בקו North Jersey Coast ויורדים בתחנת האזלט (Hazlet) שבמחוז מונמאוט’ (Monmouth County), עיירה קטנה ולא ממש מעניינת בת כ- 20,000 תושבים. משם מזמינים מונית לעיירה הולמדל (Holmdel), שם נמצאת האנטנה. הנסיעה קצרה, כחמש עד שבע דקות. הבתים כולם ווילות צמודות קרקע, עם שטחים גדולים מסביב, ובכלל כל האזור מיושב בדלילות שלא רואים פה הרבה בישראל.

 

תחנת הרכבת ב- Hazlet ניו ג’רזי

 

האנטנה ממוקמת על גבעה קטנה בשם קראופורד היל (Crawford Hill) על שם המהנדס שתכנן אותה. למרגלות הגבעה ממוקם מבנה משרדים שהיה בעבר יחד עם האנטנה חלק ממעבדות בל (Bell Labs) המפורסמות. מעבדות בל החזיקו בקמפוס גדול יותר בהולמדל, וקראופורד היל היה סנף שלו, במרחק של כשלושה קילומטרים צפון מערבית אליו.

מעבדות בל הן אולי אחד המיזמים המוצלחים ביותר של תאגיד הטלפון והטלגרף האמריקאי AT&T. התאגיד שהקים למעשה את רשת הטלפוניה (והטלגרף) של ארה”ב תוך שהוא מתבסס על פטנטים של אלכסנדר גראהם בל, החליט למסד בשנות העשרים של המאה העשרים את בסיס המחקר שלו במעבדות בל בניו ג’רזי. המעבדות עסקו במחקרי תקשורת יישומיים לצד מחקר מדעי טהור, מתוך תפיסה שעיסוק במחקר מדעי לשמו יעודד תרבות של סקרנות בקרב מהנדסי וחוקרי התאגיד ויפתח את הקשרים עם האוניברסיטאות – דבר שיתורגם לבסוף ליתרונות מסחריים. עד מהרה מעבדות בל קנו לעצמן שם של מוסד מחקרי מכובד ברמה העולמית וכמות הפיתוחים של מוצרים ומערכות שיצאו ממעבדות בל פשוט מדהימה: הטרנזיסטור, הלייזר, ה- CCD (עליו מבוססות מצלמות), התאים הסולריים, שפת C, מערכת ההפעלה UNIX ועוד. עד היום הוענקו תשעה פרסי נובל למחקרים ותגליות שנבטו וצמחו בהן, בין היתר על גילוי הטבע הגלי של החומר, על המצאת הטרנזיסטור, על גילוי והסבר אפקט הול (Hall) וכמובן על גילוי קרינת הרקע הקוסמית עליה נרחיב בעיקר בחלק ב’. עם הזמן AT&T, שבשנות החמישים והשישים הפך לתאגיד התקשורת הגדול בעולם, הוכרז על ידי הממשל האמריקאי כמונופול ופורק לכמה חברות בתהליך שנמשך מספר שנים. מעבדות בל עברו גם הן מספר גלגולים עד שנמכרו לחברת נוקיה בשנת 2016.

בחזרה להומדל. יורדים מהמונית ו… אכזבה. מחסום כלי רכב מקדם את פנינו בכניסה לאתר, יחד עם שלטים על כך שהמעבר אסור ללא ליווי והתראות למצלמות אבטחה הפזורות באתר. המקום, מיותר לציין, שומם לחלוטין. למעט להקת אווזים ומשהו שנראה כמו אייל קורא (Moose) שנצפו משוטטים באתר ושהבן שלי מגלה בהם עניין של ממש, אין כאן נפש חיה. מה עושים? לא טסנו את כל הדרך מעברו השני של כדור הארץ, נסענו ברכבת תחתית, רכבת עילית ועוד מונית – כל זה בשביל לוותר ולהיכנע 150 מטר לפני קו הגמר. מצד שני, מעבר על הוראות שלט No Trespassing בארצות הברית שקול פחות או יותר לפגיעה בחוקה. זה לא ישראל פה. בדיקה קצרה במקורות שונים באינטרנט מאנשים שהגיעו לבקר והצטלמו בגבעה העלתה את העובדה שהאתר ככל הנראה ננטש בשנים האחרונות על ידי חברת נוקיה ולא ברור עד הסוף למי נמכר ומה מעמדו. האתר מוגדר כ- National Historic Landmark ואמור להיות פתוח לציבור אך קל לראות כי הוא נטוש, ולא בגלל Thanksgiving. מסתבר שגם בניין המעבדות המרכזי בעיירה כשלושה קילומטר משם כבר אינו קשור יותר לבל, והוא נמכר לפני כעשור לתאגיד נדל”ן וכיום מאוכלס ע”י חברות היי-טק. כך חולפת לה תהילת עולם.

בכל אופן, למרות השער, מצוידים בשלל חוות הדעת שמופיעות ב- Google Maps, החלטנו לשים את נפשנו בכפנו ולהיכנס לאתר בתקווה שאף אחד לא יזעיק את השריף. השער מיועד לכלי רכב וניתן לעקוף אותו ללא בעיות כיוון שהגבעה אינה מגודרת. עלייה קצרה של כחמש דקות בשביל גישה עמוס עלי שלכת המתפתל במעלה הגבעה והנה היא, האנטנה במלוא גודלה (כ- 15 מטר), הדרה ותפארתה שאבדה לה, אי שם בגבעה מוזנחת בניו ג’רזי. המקום שקט וממוקם במעין קרחת יער. השעה שעת צהריים מאוחרת וקרני השמש כבר מלטפות ברכות את הנוף בזווית נמוכה ובצבעים עדינים ונעימים. מזג האוויר נאה, אבל קר. אולי עשר מעלות בחוץ. השקט ממכר והעצים בשלכת משרים אווירה נוגה. נראה שהזמן פה כמו עומד מלכת.

 

קראופורד היל ואנטנת השופר

 

אז איך האנטנה קשורה בכלל למפץ הגדול? למה היא מכונה שופר? איך כל אלו מתחברים להיווצרות היקום? מה זו קרינת הרקע הקוסמית? האם באמת יתכן קשר ל- “ויהי אור” ולאור הבראשיתי שנגנז על פי המסורת? הרבה מידי שאלות… ננסה לענות עליהן בחלק ב’, בפוסט הבא. ועל זה אומרים בניו יורק (וגם בניו ג’רזי): !Stay Tuned