עַל הַשּׁוֹר עַל הַקֶּשֶׁת, עַל הַגְּדִי מְהוּמָה
עַל אַרְיֵה עַל מֹאזְנַיִם, עַל הַדְּלִי מִלְחָמָה
עַל דָּגִים קְרָב בִּשְׁנַיִם, לְבָנָה בְּחַמָּה
בְּתוּלָה מִסְתַּעֶרֶת עַל טָלֶה וְסַרְטָן
תְּאוֹמִים בַּמַּחְתֶּרֶת עִם עַקְרָב מְסֻכָּןאֵשׁ בַּשָּׁמַיִם שַׁלְהֶבֶת מֵעַל
נֹגַהּ וְצֶדֶק טוֹבְעִים בֶּחָלָל
זוֹדְיָאק סוֹבֵב מִסְתּוֹבֵב הַגַּלְגַּל, מְהוּמָה.
באחד השירים העבריים הבודדים העוסקים בגלגל המזלות, הצליח הפזמונאי דודו ברק לקפל בתוך שורות בודדות את שנים עשר המזלות לכדי סיפור קרב שמיימי דמיוני. עם הלחן של יוני רועה, העיבוד הדרמטי של יוג’י גבאי, הביצוע של ירון חדד, ועוד לא הזכרנו את הכוראוגרפיה שהקדימה את זמנה, מדובר ללא ספק באפוס מלחמתי שהרים את קדם אירוויזיון 92 בכמה דרגות וסיפק לארכיון השירים הישראלי עוד שיר שהוא לגמרי Underrated.
בתלמוד נאמר על ידי רבי יוחנן: “אין מזל לישראל”. המילה מזל פה אינה במובן של Luck, כלומר רבי יוחנן אינו מתכוון שעם ישראל הוא ביש מזל, אלא שלישראל אין מזל בגלגל המזלות, רוצה לומר: עם ישראל אינו נשלט וכפוף למזלות וגרמי השמים. בכך יוצא רבי יוחנן כנגד האמונה באסטרולוגיה, שהרי אם אנו נשלטים על ידי הכוכבים, נשמט עקרון הבחירה החופשית – אבן יסוד באמונה היהודית. בנוסף, אם העתיד נקבע על ידי כוכבי הלכת, מה הטעם לחזור בתשובה על מעשינו הרעים? הרי הכול ממילא נקבע מראש.
מהם בכלל המזלות, ומה מייחד אותם משאר קבוצות הכוכבים בשמיים? מדוע קבוצת הכוכבים אריה מכונה מזל, ואילו קבוצות הכוכבים הדובה הגדולה והרקולס למשל אינן מזלות? האם על פי האסטרונומיה (בשונה מהאסטרולוגיה שאינה תורה מדעית) ישנם שלושה עשר מזלות? ומהו כמובן אור גלגל המזלות (אור הזודיאק)?
זיהוי הכוכבים לפי קבוצות מצוי בכל התרבויות ובכל התקופות. עדויות לכך קיימות בתבליטים ממסופוטמיה כבר מהאלף הראשון עד האלף השלישי לפני הספירה ובהמשך בבבל, במצרים וביוון העתיקות, בסין ובהודו. המניע הראשוני למיפוי הכוכבים לכדי קבוצות היה ככל הנראה לצורך מעקב אחרי הזמן. לוחות השנה הקדומים היו ירחיים ולא שמשיים, זאת כיוון שקל לזהות את מופעי הירח וניתן בקלות לחשב מתי הוא משלים מחזור שלם. בעוד סיבוב כדור הארץ סביב עצמו מספק בסיס טוב להגדרת היממה, הירח הוא בסיס נוח להגדרה של חודש (כ- 30 ימים). יש להניח שהרצון להתחקות אחרי מהלכו של הירח בשמים, הביא לזיהוי הראשוני של קבוצות כוכבים חשובות אשר הירח עובר בתחומן.
מישור הַמִּלְקֶה וגלגל המזלות
הירח משנה את מיקומו במהירות יחסית לגרמי שמיים אחרים. במהלך יממה, הירח זז בשמים כ- 12° בממוצע, כלומר אם נתבונן בירח בשעה מסוימת, כעבור 24 שעות הוא יופיע בכ- 12° מזרחית להופעתו אמש. אם במולד החודש (ראש חודש) הירח נמצא פחות או יותר ליד השמש, שוקע יחד איתה וזורח יחד איתה, הרי שבאמצע החודש הירח כבר נע 180° מזרחה (12° * 15 ימים), והוא יזרח כאשר השמש תשקע.
הירח לא יכול להיות בכל מקום בשמים. מדוע? מערכת השמש שטוחה וכל כוכבי הלכת (כולל הירח) סובבים סביב השמש על אותו מישור פחות או יותר. המשמעות היא שעבור צופה בכדור הארץ כל כוכבי הלכת, הירח והשמש ינועו בשמים תמיד סביב מסלול דמיוני הנקרא מישור המילקה (מלשון ליקוי, כיוון שעל מישור דמיוני זה מתרחשים ליקויי החמה והלבנה). כיוון שכדור הארץ סובב סביב עצמו בהטיה של כ- 23.5° יחסית לסיבובו סביב השמש, מישור המילקה וקו המשווה נחתכים בזווית של 23.5°. מסלול הסיבוב של הירח נוטה בכ- 5° ממישור המילקה ולכן הירח יכול להופיע מעט מעל או מתחת למישור המילקה. כל קבוצות הכוכבים הנמצאות באזור זה נקראות מזלות.
האנימציה הבאה מתארת את ההטלה של כוכבי הלכת, הירח (והשמש ששקעה) על כיפת השמים הדו-מימדית. כוכבי הלכת והירח נמצאים כולם על מישור מערכת השמש השטוחה (המרחקים לא ביחסים הנכונים כמובן), וההטלה על כיפת השמים יוצרת קו דמיוני הנמשך למעגל הנקרא המילקה. ברקע, סביב מישור המילקה (בין הפסים) נמצאות קבוצות גלגל המזלות (באנימציה פה, משמאל לימין נראות קבוצות אריה, סרטן ותאומים).
מישור המילקה ומערכת השמש (קרדיט: מסע במערכת השמש)
אם כן, גלגל המזלות הינו מעגל של קבוצות כוכבים שבמהלך השנה השמש, הירח וכוכבי הלכת מופיעים על הרקע שלו. גלגל המזלות מחולק ל- 12 חלקים (הנקראים בתים או מזלות) כאשר רוחב כל מזל הוא 30° (360/12). האנימציה הבאה ממחישה זאת:
מעגל המזלות (קרדיט: מסע במערכת השמש)
המזל של חודש מסויים נקבע על פי קבוצת הכוכבים שנמצאת ברקע השמש. נסביר: כדור הארץ סובב את השמש בכ- 365 ימים, כלומר משלים סיבוב של 360° על פני כ- 365 ימים. יוצא אם כך שהוא מתקדם כמעלה אחת בכל יום. צופה על פני כדור הארץ רואה את השמש כאשר ברקע מאחוריה קבוצת כוכבים. קבוצת הכוכבים הנמצאת ברקע השמש, היא המזל באותו הזמן, הנמשך כאמור במשך 30 ימים. ציינו שרוחב הקבוצה 30° מעלות קשת וכדור הארץ מתקדם מעלה בכל יום. לכן השמש “שוהה” בכל מזל במשך כ- 30 יום – חודש שמשי. באנימציה הבאה ניתן לראות את כדור הארץ כאשר ברקע (“מאחורי השמש”) מזל קשת, לכן אומרים שהשמש נמצאת בקשת. ככל שהזמן עובר, כדור הארץ ממשיך בסיבובו סביב השמש, שמשנה (תכופות) את כיוונה (ביחס לגלגל המזלות) ולאחר כחודש, ברקע מאחוריה הצופה מכדור הארץ יראה את קבוצת גדי ואז נאמר שהשמש במזל גדי.
מזל הוא קבוצת הכוכבים אשר בתחומה השמש “מתארחת” בכל חודש (קרדיט: מסע במערכת השמש)
כמובן שכשהשמש נמצאת במזל מסוים, אי אפשר לראות אותו, כיוון שהשמש מסנוורת ויש אור יום. כאשר השמש תשקע, אותו מזל (“שמאחוריה”) ישקע יחד איתה ויזרח יחד איתה שוב בבוקר.
גלגל המזלות מכונה באנגלית The Zodiac, שם הנגזר מ- zodiakos kyklos בלטינית (ויוונית עתיקה), שמשמעותו גלגל החיות הקטנות, בשל היותו מורכב ברובו מחיות (או יצורים מיתולוגיים שחציים חיות וחציים בני אדם). המילה zoo אגב נגזרת מאותו השורש בדיוק. מזלות החיות הינם עקרב, גדי (חיה בת כלאיים, שחציה העליון גדי וחציה התחתון דג), דגים, טלה, שור, סרטן ואריה. המזלות המייצגים דמויות הם קַשָּׁת (קנטאור שראשו אדם וגופו סוס), נושא המים (דלי), תאומים ובתולה. המזל היחיד המייצג חפץ הוא מאזניים.
עדות לחלוקת איזור המילקה בשמיים למזלות קיימת כבר מימי הבבלים, והמזלות כפי שאנו מכירים אותם כיום ועליהם מתבססת האסטרולוגיה המודרנית (המתבססת על האסטרולוגיה הרומית והיוונית) זוהו לראשונה במקדש דנדרה במצרים. ישנה מחלוקת בין החוקרים באשר לתיארוך התבליט, וההערכות נעות בין המאה הראשונה למאה הרביעית לפני הספירה. מבנה גלגל המזלות מופיע גם ב- אלמג’סט, חיבורו של האסטרונום היווני תלמי, שהתפרסם במאה השנייה לספירה. אלמג’סט (ובשמו המקורי ביוונית סינטקס מתמטיקה) הנחשב לאחד הספרים החשובים והמשפיעים בתולדות המדע, כולל שלושה עשר חלקים המתארים את מערכת השמש, תנועת השמש וכוכבי הלכת, ליקויי חמה וירח וכן קטלוג של למעלה מ- 1000 כוכבים. במזרח הרחוק אגב, גלגל המזלות היה שונה. לסינים למשל יש גלגל מזלות הכולל חיות כמו ארנבת, טיגריס, כלב, קוף ועוד.
זודיאק דנדרה (משמאל) והפרשנות (קרדיט: ויקיפדיה)
גלגל המזלות ביהדות
קיומם של המזלות מוזכר גם ביהדות. לכל חודש עברי שוייך מזל מגלגל המזלות (בשל השפעה ההלניסטית, אלו אותם מזלות המוכרים לנו כיום), כל זאת למרות הקושי לשייך באופן מדוייק חודשים ירחיים למזלות המבוססים על תנועת השמש. לכן אין חפיפה מדוייקת בין החודש העברי למזל האסטרולוגי וכמובן שאין חפיפה לקבוצת הכוכבים על פי החלוקה המודרנית המייצגת אותו כפי שנתאר בהמשך.
בתלמוד הבבלי למשל, מופיע מדרש על פסוק בנבואת הנחמה של ישעיהו הנביא (ברכות לב ע”ב):
אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, זוֹכֵר מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה. אַתָּה – עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי!
אֲמַר לַהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּתִּי, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ, וְעַל כָּל מַזָּל וּמַזָּל, בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים חַיִל… וְכֻלָּן לֹא בָּרָאתִי אֵלָּא בִּשְׁבִילֵךְ, וְאַתְּ אָמַרְתְּ עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי?!
במדרש על מגילת אסתר (אסתר רבה, ז, י”א) מופיע שמזל דגים הוא מזל מבלבל והפכפך כמו דגים: משה רבנו מת בו אך גם נולד בו, וכך הוא בלבל את המן והפך למקור מפלתו:
בָּא לוֹ (לְהָמָן הָרָשָׁע) מַזַּל דָּגִים, שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, וְלֹא נִמְצָא לוֹ זְכוּת – וְשָׂמֵחַ מִיָּד, וְאָמַר:
אֲדָר אֵין לוֹ זְכוּת! וּמַזָּלוֹ אֵין לוֹ זְכוּת! וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבָּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה רַבָּן!
וְהוּא לֹא יָדַע שב-ז’ בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה וּבְ-ז’ בַּאֲדָר נוֹלַד מֹשֶׁה. וְאָמַר: כְּשֵׁם שֶׁהַדָּגִים בּוֹלְעִין, כָּךְ אֲנִי בּוֹלֵעַ אוֹתָן!
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רָשָׁע! דָּגִים פְּעָמִים נִבְלָעִין, וּפְעָמִים בּוֹלְעִין. וְעַכְשָׁו אוֹתוֹ הָאִישׁ [הַמָּן] נִבְלַע מִן הַבּוֹלְעִין.
א”ר חָנָן: הֲדָא הוּא דְּכָתִיב “וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם”.
אחת הקינות הנאמרות בתשעה באב ומחברה אינו ידוע, מתארת את חורבן בית המקדש כאירוע קוסמי שמיימי בו נוטלות חלק קבוצות הכוכבים. קטע מהקינה:
זֶרַע קֹדֶשׁ לָבְשׁוּ שַׂקִּים. וּצְבָא הַשָּׁמַיִם גַּם הֵם שַׂק הוּשַׂם כְּסוּתָם. חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדַר. וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אָסְפוּ נָגְהָם.טָלֶה רִאשׁוֹן בָּכָה בְּמַר נֶפֶשׁ. עַל כִּי כְבָשָׂיו לָטֶבַח הוּבָלוּ. יְלָלָה הִשְׁמִיעַ שׁוֹר בַּמְּרוֹמִים. כִּי עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדַּפְנוּ כֻּלָּנוּ.
כּוֹכַב תְּאוֹמִים נִרְאָה חָלוּק. כִּי דַּם אַחִים נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם. לָאָרֶץ בִּקֵּשׁ לִפֹּל סַרְטָן. כִּי נִתְעַלַּפְנוּ מִפְּנֵי צָמָא.לעיתים גם קבוצות כוכבים שאינן מזלות מכונים במקורות מזל. כך למשל במדרש על המבול המופיע במסכת ראש השנה (דף י”א, ע”ב):
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אוֹתוֹ הַיּוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּאִיָּיר הָיָה, יוֹם שֶׁמַּזַּל כִּימָה [פליאדות בשור] שׁוֹקֵעַ בַּיּוֹם וּמַעְיָנוֹת מִתְמַעֲטִין. וּמִתּוֹךְ שֶׁשִּׁנּוּ מַעֲשֵׂיהֶן – שִׁנָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהֶעֱלָה מַזָּל כִּימָה בַּיּוֹם, וְנָטַל שְׁנֵי כּוֹכָבִים מִכִּימָה, וְהֵבִיא מַבּוּל לְעוֹלָם.
בול המזלות משנת 1961 (קרדיט: ויקיפדיה)
הסתירה בין האסטרונומיה לאסטרולוגיה
בשל העובדה שגלגל המזלות, השמש, הירח וכוכבי הלכת נעים באותו האיזור בשמיים (מישור המילקה), רווחה האמונה (ויש האוחזים בה עד היום) שיש ליחסים הגאומטריים בין גרמי השמים השפעה על אירועים ארציים ועל היחסים בין בני אדם. זו תמצית האסטרולוגיה, אולם היא מוגדרת כפסאודו-מדע. נסביר עתה את הבעיה של האסטרולוגים.
כפי שציינו, האסטרולוגים חילקו את גלגל המזלות לשנים עשר מזלות שווים ברוחבם (30° לכל מזל). בתקופה בה התעצבה האסטרולוגיה לפני כאלפיים חמש מאות שנה, ביום השוויון האביבי, סביב ה- 21 במרס, השמש הייתה במזל טלה. זו אחת הסיבות שטלה נבחר להיות המזל הראשון בזודיאק. גם ביהדות, המקרא מונה את החודשים מניסן (“החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה” נאמר על חודש ניסן) ויש אף מחלוקת בתלמוד מתי נברא העולם (ומתחילה השנה החדשה) – בתשרי (שסימנו מאזניים) או בניסן (שסימנו טלה). כדור הארץ מסתובב כמו סביבון. תופעה זו נקראת נקיפת הקטבים. הסיבוב איטי מאוד, קטן וכמעט שאינו מורגש אך הוא נצבר ונעשה משמעותי בטווח של מאות ואלפי שנים. בשל נקיפת הקטבים, גם קו המשווה משנה את הזווית שלו ולכן גם יום השוויון משתנה, כיוון שביום השוויון השמש בדיוק מעל המשווה.
נקיפת ציר כדור הארץ (קרדיט: מסע במערכת השמש)
בשל נקיפת ציר כדור הארץ במרוצת השנים, ביום השוויון השמש אינה עוד במזל טלה אלא במזל דגים, כלומר השמש נמצאת כיום בקבוצת כוכבים שאינה תואמת את המזל שלה. השמש נמצאת בטלה בין סוף אפריל לאמצע מאי! לעומת זאת בהורוסקופ, מזל טלה עדיין בין 21.3 ועד 20.4…
בנוסף, הגודל הזוויתי של קבוצות הכוכבים אינו באמת שווה. לא כל הקבוצות תופסות רוחב של 30°. זו חלוקה גסה שנעשתה בעבר. למעשה, רוחבה של קבוצת הכוכבים אריה לדוגמה היא כ- 35° ואילו הרוחב של קבוצת סרטן הוא רק כ- 9°. חלוקה זו קיבלה הכרזה רשמית בשנת 1930 על ידי ארגון האסטרונומיה הבינלאומי (המהווה חלק מהאו”ם). האנימציה הבאה מדגימה את רעיון ההבדל בין סימני המזלות לקבוצות הכוכבים של המזלות:
ההבדל בין האסטרונומיה לאסטרולוגיה (קרדיט: מסע במערכת השמש)
המזל השלוש עשרה?
לא זו בלבד שתאריכי המזלות זזו בשל נקיפת כדור הארץ, מישור המילקה (כלומר השמש, הירח וכל כוכבי הלכת) עובר בקבוצת כוכבים נוספת שלא נכללה בגלגל המזלות – נושא נחש (אופיוכוס). למעשה השמש עוברת בשטחה בין 29 בנובמבר ל- 17 בדצמבר, יותר ימים מאשר בקבוצת עקרב (בה השמש עוברת בסה”כ כשבעה ימים, בין 22 ועד 28 בנובמבר) השייכת לגלגל המזלות. מעבר המלקה בקבוצת נושא הנחש הייתה קיימת גם לפי החלוקה לקבוצות שבימי תלמי והיא מופיעה באלמג’סט. בתמונה הבאה ניתן לראות סימולציה של קו המילקה (הקו הכתום החוצה את השמים) העובר (מימין) במזלות בתולה (Virgo), מאזניים (Libra), עקרב (Scorpious), נושא נחש (Ophiuchus), קשת (Sagittarius) וגדי (Capricornus).
קו המילקה על רקע המזלות (מתוך תוכנת Stellarium)
אז מדוע אין שלושה עשר מזלות? האמת שישנם אסטרולוגים שכן מגדירים את נושא הנחש כמזל נוסף אך דבר זה איננו נפוץ. הסיבה היא שיש הבדל בין האסטרולוגיה לאסטרונומיה. האסטרונומיה כמדע ממפה באופן מדוייק את השמים ומגדירה את קבוצות הכוכבים בהן עובר המילקה ויש שלוש עשרה כאלו, ביניהן נושא הנחש. האסטרולוגיה אינה מדע, והיה נוח לבבלים שהמציאו אותה לפי 2500-3000 שנה לחלק באופן גס את השמיים לשנים עשר חלקים המתאימים לחודשי השנה ולכן הם השמיטו את נושא הנחש. באותו אופן בשל הנוחות הם הקצו לעקרב 1/12 (30°) מגלגל המזלות ולבתולה 1/12 מגלגל המזלות – מטעמי נוחות, אף על פי שהשמש שוהה בבתולה 45 ימים ובעקרב 7 בלבד. נושא המזל השלוש עשרה מתעורר מידי כמה שנים ומחולל סערה, למשל כמו זו שחוללה נאס”א לפני מספר שנים.
אור הזודיאק
ציינו מקודם שמערכת השמש פחות או יותר שטוחה, כמו דיסקה עליה מסתובבים כוכבי הלכת סביב השמש. מסתבר שבדיסקה זו יש בנוסף לכוכבי הלכת גם מיליוני חלקיקים קטנים, כמין אבק, העשויים מיסודות מהם מורכבים גם כוכבי הלכת. החלקיקים הללו מחזירים את אור השמש וכיוון שהם מצויים בדיסקת השמש, האור ייראה בקרבת גלגל המזלות, בעיקר אחרי השקיעה ולפני הזריחה. זהו אור גלגל המזלות, הזודיאק – Zodiacal Light. התופעה מכונה גם False Dawn כיוון שבסתיו אור הזודיאק מופיע לפני עלות השחר ויוצר אשליה כאילו השחר עולה.
אור הזודיאק על רק קבוצות שור ותאומים (צילום: נתנאל הרשקוביץ, נחל נקרות 2023)
אנו נמצאים ממש בערבו של יום הכיפורים ומסתבר שלאור הזודיאק עשוי להיות קשר ליום זה.
ידידי גדי איידלהייט הציע את אור הזודיאק כהסבר מקורי לביאור משנה במסכת יומא (פרק ג’, משניות א-ב):
“אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה: צְאוּ וּרְאוּ, אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: בַּרְקַאי. מַתִּתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח, עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן? וְהוּא אוֹמֵר: הֵן. לָמָּה הֻצְרְכוּ לְכָךְ? שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח, וְשָחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד, וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה…”
המשנה עוסקת בזמן הקרבת קורבן התמיד בבית המקדש כחלק מעבודת יום הכיפורים (קרבן התמיד היה מוקרב פעמיים ביום, בכל ימות השנה כולל יום הכיפורים). על פי המשנה, היה צופה שתפקידו לוודא שהאירו פני המזרח, כיוון שרק לאחר שהשחר עולה מותרת הקרבת קרבן התמיד. המשנה מבארת מדוע היה צריך לוודא שהאירו פני כל המזרח (הארה משמעותית), ולא מספיק היה להבחין שעלה השחר. המשנה מסבירה שפעם אחת עלה מאור הלבנה והיה נדמה לכוהנים שעלה השחר והקריבו את התמיד לפני הזמן. כלומר אור הירח הזורח לפני עלות השחר הטעה את הכוהנים. זהו כמובן מצב בלתי אפשרי אסטרונומית, כיוון שהירח לעולם אינו זורח לפנות בוקר בי’ בתשרי (יום הכיפורים) ולכן הפרשנים שהבחינו בכך, פרשו שהסיפור המתואר לא אירע דווקא ביום הכיפורים אלא בחלקו האחרון של החודש העברי, אז אכן הירח זורח בסמיכות לעלות השחר. לצופה היה ככל הנראה מינוי קבוע והוא היה מודיע על הארת פני כל המזרח במשך כל ימות החודש (גם כאשר לא היה חשש לבלבול בשל הירח). גדי לא הסתפק בהסבר זה, שהרי סופסוף הסיפור מתואר במסכת יומא כאירוע שהתרחש ביום הכיפורים. לכן הוא מציע הסבר מקורי שהתופעה שהטעתה את הכוהנים הייתה אור הזודיאק שאכן בולט בתקופה זו לפני עלות השחר. את הפוסט המלא תוכלו לקרוא בבלוג של גדי אסטרונומיה ומדע, בו ניתן למצוא עוד שלל מאמרים מעניינים בתחום האסטרונומיה.
שנים עשר המזלות עם תאריכי שהיית השמש הנכונים. באיזה מזל נולדתם עכשיו?
ואי אפשר לסיים בלי זודיאק כמובן. על רקע ההסבר שאין מזל לישראל, ואנו עומדים לגורלנו באמצעות מעשינו שלנו, מילות השיר מקבלות בערב יום הכיפורים משמעות חדשה ומעניינת…
כָּךְ אָמְנָם בֶּן-אָדָם, מִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם
בְּלִי כּוֹכָב בְּלִי מַזָּל, מֵאֵי פֹּה לְאֵי שָׁם
גמר חתימה טובה!
התמונה הראשית: בול שהוצא לרגל תערוכת הבולים הבין לאומית “תביל” ב- 17.9.1957. הבול עוצב על ידי הגרפיקאי אראל ריכרד שהתבסס על גלגל המזלות המופיע ברצפת בית הכנסת העתיק בבית אלפא.